(מתוך סיכום עבודת הפרוייקט של הדולות שכתבתי)
2013
באופן אישי, רציתי מרווח של זמן עד להריון הבא שלי… אבל מזה זמן מה, שהרגשתי בתוכי – כאילו יש נשמה שרוצה לבוא… רוצה לרדת… מתעקשת – ואני התעקשתי איתה בחזרה… "לא", אמרתי לה, "לא מתאים לי עכשיו… אני רוצה ללמוד, לפתוח בקריירה חדשה, תני לי זמן… אני אקבל אותך בשמחה אבל לא עכשיו….."
באותה התקופה, באחד מתרגולי התטא הילינג בניצת הלב… ישבנו בשלישיות , והסריקה שעשו לי הראתה מצב בו אני נמצאת עם תינוק בידיים, ובוכה…. בוכה הרבה , ומישהו גדול ממני (אולי אבא…אולי אלוקים… ) מחבק אותי ומרגיע… אומר שהכל בסדר ואין מה לדאוג…
חודשיים אחרי זה גיליתי שאני בהריון… כבר הייתי בשבוע תשע (!)… משום מה המחזור לא בא ובדיקות השתן הביתיות יצאו שליליות …
נבהלתי, שמחתי, פחדתי, רציתי לקפוץ לשמים ובו זמנית הלב שלי נפל… מה יהיה עכשיו…למה??? למה עכשיו??? ומצד שני אני כולי בתוך לימודי הריון ולידה… זה כ"כ מתאים, כ"כ מתחבר … אז למה שלא???
עברו עליי ימים קשים, עם ערבול של תחושות ורגשות סותרים, הדיכאון חגג, ומצבי הרוח שלי היו כמו בספינת הפיראטים בלונה פארק. מצד אחד אני מאוהבת ביצור הזעיר הזה שבתוכי, מביטה בכל הזדמנות אפשרית בתמונת האולטרא סאונד היחידה שיש לי מהרופאה, מדברת אל היצור הזה… מבקשת שתהיה בת….(אם זה מה שעזר… לא יודעת אבל זו אכן בת…) ומצד שני בוכה לתוך הכרית במיטה… לא יודעת מה לעשות עם עצמי עכשיו… באמת קשה לי עכשיו…כן, גם מבחינה נפשית הייתי זקוקה להפסקה הזו…
עשיתי תטא, ביקשתי בהירות , הבנה… לקבל פרספקטיבה רחבה יותר, מבט על … של הבורא , הכל יכול… למה עכשיו? מה השיעור שלי? מה השיעור של העובר הקטן והזעיר הזה…
וקיבלתי את התשובה . היא מגיעה מתוכי, מהבטן, תחושה אינטואיטיבית המורגשת בכל יישותי. "התינוקת לא באה עכשיו סתם. זה חלק מהצמיחה שלך, זה חלק מהגדילה שלך של האישיות שלך. התינוקת הזו שתבוא היא קשורה באמת להתפתחות הנוכחית שלך…ליציאה מהדיכאון ולהתארגנות המחודשת של חייך, להתאפס, להקים עסק, לעבוד במה שאת אוהבת… זו היא!!! "
אני עדיין לא יודעת איך זה יקרה בעתיד….אבל נרגעתי.
וכמו כל תהליך בחיים של יצירה, התפתחות וגדילה, מגיע לבסוף רגע הלידה , היציאה לאור.
כן בחיים האישיים שלי אני מכירה את עצמי…. מפחדת להוציא את עצמי לאור… חוששת ממה יגידו ואיך יגיבו… כאילו נחבאת אל הכלים , מרגישה מפוחדת וחוששת לבטא את היכולות שלי, את מה שאני יכולה לתרום לעולם… וכך זה נמשך עד עתה… כל דבר שאני לומדת … נשאר בשקט… לא נולד עדיין… והנה עתה, בקורס דולות הנוכחי.
אני עומדת להוליד את עצמי מחדש… בתחום העסקי ובתחום האישי ….
ועוד משהו אישי …
כשהייתי קטנה , היו צוחקים הרבה על שמי… והיו מכנים אותי … "בלומה – סתומה"
זה פגע בי. ושנים סחבתי בליבי את העלבון…עד שקיבלתי משמעות חדשה לשמי.
בלום- סתום- כמו אוצר בלום הנמצא במעמקי הים . הוא קיים, אי אפשר לראות אותו במבט שטחי… וצריך להעמיק פנימה אל תוך הנפש… אל מצולות הנשמה ולגלות את הכוחות החבויים בי… את מה שאני באמת…
ועוד משהו – באנגלית ובאידיש (מקור השם) בלום – זה פריחה / לפרוח… Blooming
לפרח לוקח זמן כדי לגדול ולהיפתח… יש משהו בכאב, בריקבון של הזרע, השהייה בעומק האדמה, כדי להכין את התשתית. אך כדי לפרוח באמת, הוא זקוק גם לחום, השקיה במים, מקום פתוח ואור שמש…
אז הנה… עכשיו זה הזמן לתת לעצמי את התנאים המתאימים כדי לפרוח, לתת לעצמי מקום לגדול……
ופשוט לצמוח… לפרוח…מכל הבחינות….
